יום מעמד סיני
יוֹם מַעֲמַד סִינַי עֵת בֹּא בְּרַעְיוֹנַי
יִמָּלְאוּ מָתְנַי צִירִים וְחַלְחָלָה
צָפוֹן וְיָמִין חָל יָם מַעֲרָב זָחַל
כֹּל מִמְּךָ דָּחַל הוֹדְךָ בְּעֵת נִגְלָה
חֲסִין יָהּ שִׁמְךָ מַלְכִּי בְּפִתְחַךְ בְּאָנֹכִי
הַסּוּ יְצוּרִים כִּי לֹא יָכְלוּ מִלָּה
קוֹלְךָ כְּמוֹ שָׁמְעוּ שָׁחוּ וְנִכְנָעוּ
זָעוּ וְגַם נָעוּ מַטָּה וְגַם מַעְלָה
חַי אֵל קְצוֹת גָּדְלָךְ מִי יַעֲרֹךְ מוּלָךְ
כִּי אֵין תְּחִלָּה לָּךְ גַּם אֵין לְךָ תִּכְלָה
זֹאת בַּחֲזוֹת לִבִּי יָחִיל בְּמוֹ קִרְבִּי
אֶפְחַד וְיָבֹא בִּי רַעַד וּבֶהָלָה
קוֹשֵׁר מְזִמָּתִי חוֹקֵר עֲלוּמָתִי
רוּחִי וְנִשְׁמָתִי תּוֹדֶה לְךָ סֶלָה
פיוט לשבועות. הרי חג שבועות הינו גם חג מתן תורה, והנה הפיוט הזה מתייחס לענין מתן התורה, מעמד הר סיני. השיר כמו שירים רבים מביע את כניעתו המוחלטת של המאמין בפני אלוהיו, את הכרת תודתו על מתן התורה ואת תחושת הלידה שהוא חש ביום זה. הבית השני מדהים בדימוי שלו:
השיר בנוי מ- משבע סטרופות, כלומר 7 בתים, החורזים ביניהם בטור השני של כל צמד של טורים: חלחלה, נגלה, מלה,מעלה, תכלה, בהלה, סלה – לכאורה מלים מקריות, למעשה יש כאן בחריזה תמצית השיר ומהותו – פחד ויראה עם תחושת תודה מלאה וכניעה מלאה לאל.
אמנות השיר - איתי מרינברגמבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר הבנוי מחרוזות מחרוזות; סטרופה – מחרוזת], בתבנית שיר מעין-אזורי [=תבנית המשלבת בחריזתה מרכיב קבוע בסופי המחרוזות, ומרכיב משתנה בגוף המחרוזות]. סכמת החריזה פשוטה: אאא-ת / בבב-ת / גגג-ת, וכן הלאה.
משקל:
משקל:
משקל כמותי [=משקל המבוסס על אבחנה בין יחידות הגייה קצרות, המורכבות מתנועה 'רגילה' בלבד, ובין יחידות הגייה ארוכות, המורכבות מצירוף של שווא-נע או חטף ולאחריו תנועה אחרת כלשהי. הקצרות מכונות 'תנועות', ומסומנות כך: -, והארוכות 'יתדות', ומסומנות כך: U-]. בכל צלע שתי תנועות, יתד, ושתי תנועות. כך:
- - U- - - / - - U- - -
יוֹם מַ-עֲמַד סִי-נַי / עֵת בֹּא בְּרַעְ-יוֹ-נַי
- - U- - - / - - U- - -
יִ-מָּ-לְאוּ מָתְ-נַי / צִי-רִים וְחַלְ-חָ-לָה
- - U- - - / - - U- - -
יוֹם מַ-עֲמַד סִי-נַי / עֵת בֹּא בְּרַעְ-יוֹ-נַי
- - U- - - / - - U- - -
יִ-מָּ-לְאוּ מָתְ-נַי / צִי-רִים וְחַלְ-חָ-לָה
כן כדאי להתעכב על השימוש הבלתי פוסק בניגודים ובצימודים לאורך כל השיר, אשר מקבע את התערבות של האל, מה שמעלה סברה אפשרית שהרמב"ם הכיר פיוט זה, ואולי אולי הוא אף השפיע על תורת התארים השליליים של הרמב"ם.
על כל פנים, לדעתי זה פיוט יפהפה.
אני ממליץ מאוד לקרוא את ההסבר על הפיוט, מאמר של פרופ' אפרים חזן, שנמצא בקישור לפיוט עצמו. מוסיף מידע רב מאוד, וישנה גם הקלטה של הביצוע שלו.
-------------------------
מקור השיר - הזמנה לפיוט/סנונית
ביוגרפיה - אינציקלופדיה יהודית - דעת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה