שטיינמץ נולד בבודפשט וגדל בכפר בריסטר באזור מרמורש באוסטרו-הונגריה (כיום בשטח רומניה). היה בן יחיד עם שבע אחיות לאביו שלמה דב.
את רוב חינוכו קיבל ממורים בני גליציה שעברו בימי מלחמת העולם הראשונה בדרכם מערבה והשתקעו במרמורש. יותר מכולם הטביע עליו את חותמו ר' יוסלי וילנר מנדבורנה שהיה בקי בתלמוד, בתנ"ך, בדקדוק ובספרות עברית וגרמנית. תקופות קצרות למד בישיבות סלוטפינה, הלמין וגלנטה. לאחר מכן נסע להשתלם בלימודי חול בפרשבורג שבסלובקיה.
בשנת ת"ש נישא לדבורה לבית אייזנברג מדברצן. שרד את השואה בבודפשט ובשנת תש"ח (1948) עבר לגור בווינה. בשנת תשי"ב (1952) העתיק את מושבו לניו יורק שבארצות הברית.
בהגיעו לברוקלין הכיר את הרבי מנחם מנדל שניאורסון ונעשה חסיד חב"ד. האדמו"ר עודדו בכל עת לפרסם את שיריו ולהמשיך לכתוב, את חששו של שטיינמץ לביטול תורה, ביטל הרבי מחב"ד באומרו כי שיריו יביאו עוד אלפים ללימוד תורה.
בחרתי בשיר הזה -
יש גם משוררים דתיים, אולי אפילו חרדים, אבל מקומם לא יכירם במערכת החינוך הרגילה, החילונית, ספוגת שירת "האני" החילונית והספקנית. שימו לב לשיר הנהדר הזה, המתאר את יום כיפור, בבית המקדש, עת הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים. מחד העם המצפה לנסים ומאידך הכהן הגדול שהצליח לצלוח את נהר החרדה. מה שמזכיר קצת את שירה של זלדה "כל שושנה" המלים החותמות אותו
"קַח סִירָה
וַחֲצֵה אֶת יָם הָאֵשׁ.
"
בניגוד לזלדה, חצית ים האש אל השושנה [ סמל קבלי/נוצרי/מיסטי ] אצל צבי יאיר, זהו הנהר המחבר אדם עם אלוהיו ותוצאתו אחריות נוראה "פחד איום/ אשר נזרו/ חובק את ראשו".
הפואטיקה של השיר מודרנית, אופיינית לשירה העברית אחרי אלתרמן. אין חריזה, בתי השיר אינם קבועים באורכם, 4 -6 -4 –7 האם למספר הטורים ישנה משמעות? ששת ימי מעשה, 7 המספר הטיפולגי של שלמות – השבת? רק שבחכמה רבה, המספר 7 מכיל כאן שבריריות עמוקה, מובנית אצל הכהן הגדול, אבל ככל שאמאן-גיבור הוא כבר מעבר לחרדותיו של המאמין, עטוי ביכולת לשאת ככתר, את פחד האיום [ האל ].
שווה לראות בשיר את היסוד הפיגורטיבי, המוחשי. האמונה בכוח התפילה והכניסה לקודש הקודשים [ להזכיר לכולם, חדר בבית המקדש ] לגרום לאל, כמו כל אל כנעני אחר :
היוריד טל סליחה / מטר ברכה?
הפולחן הבבלי, הכנעני היה מובהק יותר - השליט שכב עם כוהנות אלות הפריון ובכך כמו חיקה "משגל אלוהי" שבעקבותיו מגיע הגשם והחקלאות מתקיימת. שירו של רשב"ג [ אם כי יש הרואים את הנגיד כמחבר השיר ] "כתב סתיו" אף הוא מתכתב עם אותו פולחן אירוטי. ר"ל, אלפי שנים מאז בית המקדש נעלם, פולחני הכנענים פסו מן העולם, ועדיין בשירה דתית, יסוד הטל והמטר - הגשם והמים רב עוצמה. אפשר גם לראות בטל, במטר, כמו בשיר של רשב"ג ביטוי סמלי-קבלי של "מין דנוקבין", שאלה מי הנקבה היורדים לעולם בשעת הזיווג האלוהי [ ערב שבת ] ומפרים אותו.
- - - - - - -
מקור השיר – כתב העת מבוע, אתר דעת
ביוגרפיה – ויקי ; לכסיקון הספרות העברית החדשה ; חב"דפדיה ;
מקור השיר של זלדה, כל שושנה – אביב חדש, רשת אורט
מקור השיר – כתב העת מבוע, אתר דעת
ביוגרפיה – ויקי ; לכסיקון הספרות העברית החדשה ; חב"דפדיה ;
מקור השיר של זלדה, כל שושנה – אביב חדש, רשת אורט
יהונתן ורדי, כתב סתיו ושירים אחרים שיוחסו בשגגה לרשב"ג, תרביץ, ירושלים, תמוז-אלול תשע"ה [2015]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה