יום שלישי, 14 ביוני 2022

173 - א"ב יהושע

 שלישיית הענק: עמוס עוז [הראשון שנפטר], יהושע קנז [השני שנפטר] וא"ב יהושע [השלישי שנפטר, אתמול], זו שזוהתה על ידי שקד, גרשון וכן רבים אחרים כביטוי הפרוזאי-האפי הגדול של דור במדינה, הסופרים שהחלו לפרסם יחסית מהר להקמת המדינה, שספרותם שלובה בתהליך הקוממיות הישראלי, עברה פסה מן העולם.

נכון שישנם סופרים לא פחות חשובים כמו השלישייה הזו, כעמליה כהנא-כרמון, כשלומית הר-אבן, כפנחס שדה, כדן צלקה, כיורם קניוק ועוד כרבים רבים מעולים וכמעט לא נקראים, אבל הם זכו למנף את עצמם בשל היותם מוכרי "רבי מכר", כמורים ופרופסורים באוניברסיטאות [יהושע בחיפה, עוז בבאר שבע] או כמתרגמים בחסד עליון, קנז מצרפתית, וכן חברות עם הפרופסורים המתאימים בחוגים השונים לספרות [אז בעיקר האוניברסיטה העברית], שקידמו אותם. [בעיקר שניים: שקד ז"ל ומירון יבדל"א].

אחד מהוגי הדעות המרשימים שצמחו לאחרונה, בשני העשורים האחרונים, אבל ובעיקר בעשור האחרון הוא תומר פרסיקו, שבלוגו "לולאת האל"  מהווה, לצד מאמריו המצוינים במוסף 'הארץ' ביטוי חדשני ושקול של החוויה הישראלית-היהודית, כתב לאחרונה, ממש, לאחר מות א"ב יהושע את הדברים הבאים. עליהם הוספתי מעט משלי.


תומר פרסיקו במאמר קצר אך מרתק על א"ב יהושע -

א.ב. יהושע והתפרקות המרכז הישראלי

"הזהות הזאת, יהודית-חילונית-לאומית-סוציאליסטית, היוותה את ה"מרכז" הישראלי מאז קום המדינה, ובאותה תקופה היא התפוררה.[שנות ה- 80 של המאה ה- 20, ABK] ישראל "שאין לה מרכז" כדבריו, עברה ליברליזציה כלכלית וחברתית, טיפחה את תהליך השלום מול הפלסטינים וחלמה על תודעה אזרחית חדשה וחופשית. ספרותית אנחנו מדברים על אורלי קסטל-בלום ואתגר קרת.
אלא שהפאזה הראשונה הזאת של האין-מרכז לא החזיקה, ממגוון סיבות, והעשור הראשון של שנות האלפיים העצים את החיפוש אחר מרכז, חיפוש שנכון להיום הוליד שיבה למסורת היהודית במגוון צורות (מניו-אייג' ועד אתנוצנטריזם), ולצידה לאומנות ופופוליזם. אלה לא מספקים ממש מרכז, אלא יותר קרשים צפים של משמעות וזהות בזרם סוחף של בלבול ואנומיה."

ממקומי ה"הדיוטי" אני רוצה לטעון שא"ב יהושע ושני עמיתיו, שאף הם הלכו לעולמם [עוז וקנז] ניתקו, מרצונם או מחוסר מודעות נוחה, מהעולם הישראלי שהתפתח מולם משלהי שנות ה- 90 ושנות ממשלו הארוך, המעוות והמרושע של ביבי וה"ביביזם", ובכך הפסיקו כבר שנים ארוכות להיות "הצופה לבית ישראל" או "איש הרוח", מאותה בחינה שביאליק זיהה את עמוס הנביא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה