יום ראשון, 8 במאי 2022

164 - רפורמת יש"ב

 ישנה טכניקה פדגוגית ידועה לשמצה, לפחות אני משמיץ אותה, שהיא איגוד סדרת כללים באמצעות ראשי תיבות. נוטריקון בלעז. האחרון שגיליתי הוא משהו בסגנון "מה"ד", עמיתתי יצרה, כדי שהתלמידים יזכרו: מונח, הסבר, דוגמה או משהו בסגנון.

לפעמים הנוטריקון מעולה, כמו במקרה של הרפורמה של דר' יפעת שאשא-ביטון, שרת החינוך הנוכחית והרפורה שהיא מקדמת בהתלהבות רבה, במיוחד. נוטריקון שמה הוא: יש"ב, וזו מהות הרפורמה, ישיבה ודריכה במקום. לכן, אני קורא לה - רפורמת יש"ב. אני מניח ששימוש רב בראשי התיבות הללו, יובילו להנכסתם לתוך השיח הטוויטרי, כמו ראשי תיבות שמה של גלית דיסטאל-אטבריאן - גד"א, על בסיס "ג'ד"א"  שהפכו לכינויה הכמעט רשמי.

הרפורמה, שאף אחד לא יודע מהי באמת, מיועדת לפנות זמן ללימודי ארבעה מקצועות: לשון, אנגלית, מתמטיקה ומקצוע בחירה של 5 יחידות. מקצועות המח"ר, הינה עוד נוטריקון - מורשת, חברה, רוח; כלומר, ספרות [רוח] תנ"ך והיסטוריה [מורשת] אזרחות [חברה]. ראשי התיבות כלכך מניפולטיביים שממש מתחשק לי, לפחות, לצרוח.

התלמידים ילמדו בכיתות י' ו- יא' מיומנויות שונות הקשורות לחקר, לעבודת צוות, לחשיבה מסדר גבוה. בשפת האקדמיה - קונסטרוקטיביזם, כלומר אוריינות ויצירת ידע חדש.

בכיתה יב' הם יקבלו שעת הדרכה שבועית מארבעה מורים שונים [ אלה האחראים על מקצועות המח"ר] ויגישו עבודה אחת שמתכללת את ארבע העבודות.  העבודות תיבדקנה ע"י צוות ביה"ס והן על ידי צוות חיצוני, שגם יגיע לאירוע "הגנה על התזה". כך כבר שנים נוהגים באנגלית, החל מרמה של 4 יחידות ובמקצועות הנלמדים ב- 5 יחידות. רוב מקצועות המח"ר, מלכתחילה נלמדים ברמה של 2 יחידות לימוד, וזו קפיצת מדרגה. [בסוגריים - הדרישות מהמורה ייעברו  את השכר של 2 יחידות לימוד, אבל השכר לא ישתנה.] "לא, לא" אמרה מפמ"ר ספרות בהדרכה הראשונה ל- 300 מורים לספרות, "לא עבודת חקר, מה פתאום!" עד אז, כיתה יב', ישנם שלושה מסלולי לימוד, שיכפו על המורים סדרת השתלמויות ארוכה. לכל השאלות נאמר - חכו, יש עוד שנתיים. במלים אחרות - מי קבע שהשרה עוד תשאר שרה כדי לראות את הגשמת הרפורמה שלה. אז נתחיל, ונראה מה הלאה.

ביום שישי האחרון כתב פרופ' אריה אלדד ב'מעריב' טור זועם וצודק בכל מילה:

הרפורמה של שאשא-ביטון תייצר דור תלמידים בורים, נטולי זהות יהודית וישראלית

כשבעוד עשור נעמוד מול דור של בורים ועמי ארצות, מוצרים אוניברסליים פלקטיים נטולי זהות יהודית וישראלית – ניזכר ב"רפורמה" של שאשא ביטון, ובסער ובנט שהניחו לה לקרות

פרופ' אריה אלדד 07/05/20

זה עיקר טענתו:

כדי להוציא לפועל את תוכניתה חייבת הרפורמטורית הדגולה לזרות הרבה חול בעיני הציבור. היא טוענת כי כל כוונתה דווקא לחזק את הלימודים במדעי הרוח. "במקום שינון – עבודת חקר", היא מצהירה בגלגול עיניים נמרץ.

כמה עובדות פשוטות מפריכות את הססמאות הנבובות שלה. תלמידי ישראל הניגשים היום לבגרות בתנ"ך ובהיסטוריה אינם נדרשים לשנן בעל פה פרקי תנ"ך או רשימה אינסופית של תאריכים, שושלות מלוכה ומלחמות. הבחינות מתקיימות עם ספרים פתוחים.

מנהלי בתי הספר נמדדים על פי הישגי תלמידיהם בבחינות הבגרות. ואם יהיו בחינות חיצוניות רק במתמטיקה, פיזיקה ואנגלית – הם ירכזו את מרב המאמצים, יסיטו שעות הוראה ויתמרצו מורים בתחומים שבהם נמדדת הצלחתם. ולפיכך ביטול בחינות הבגרות במקצועות הללו גוזר חידלון על הידע של תלמידי ישראל במאפיינים המובהקים של זהותם כיהודים וכאזרחי ישראל.

למי שלא מכיר עדיין את הפוליטיקה של אחוזי בגרויות, הדרכים בהן משיגים אחוזי הצלחה גבוהים, כדי שיקרא מחדש את הפסקה האחרונה בדבריו של הפרופסור.
מה אלמד כמורה לספרות?
מה ילמד המורה להיסטוריה אם הוא ואני נשתף פעולה?
איך נשזור את לימודי התנ"ך בלימודי הספרות? [כיום ישנו נסיון ללמד שירה ישראלית עכשווית כמרחיבה פסוקי תנ"ך. נסיון יפה שנגמר בסדרת שירים קבועה לעד.]
איך המורה לאזרחות ואני נחליט מה ללמד?
דווקא מצבי טוב יחסית -כי ספרות מטבעה מכילה את כל תחומי החיים.

היו קשובים ל-מה שמצפה לילדיכן או לנכדותיכם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה