אסנת ברזאני – פיוט [ האל הביטה]
ה' אל הביטה וראה/צר על עם שפל ידאה/פורץ גדר חדר עדר נאלה/נע במדבר נשבר בקר אין רואה./
שעיר חוזה מדוח/בנוה קדשך בטוח/אל חי כמה שמה שמה ינוח/גם יתעדן חמדן ומדן עם שוח/
נוסעה יונתך חנה/בכפור ובקרה לנה,/גם בחורף עורב אורב ליונה/לך מאל שואל:גואל יבוא נא;/
-יונה כי בא תחולתך/ראתי בשבי שבותך/האון לבשי חפשי ונשי צוק עיתך/חכי ביתי איתי משכרותך/
ראש ישאו בנים דורשי/לי עמים יובליו שי/צאני אקבץ אמנה אבנה בית מקדשי/אהיה דורש יורש שורש בן ישי,/
האל יבנה את מגדל/ציון וכבודי צר יגדל/רוחי ישיב,וינשא שח ונבדל/תוך אולמי עמי ושמי יתגדל. /
הפיוט המופנה אל אלוהים המבטא את געגועי הגאולה לה מצפים, את סיפור היונה מתיבת נוח מקבל בשיר אופי מעט אחר, או מורחב יותר. יתרה מכך, העורב הופך לאויב היונה "אורב לה" בצימוד יפהפה של "עורב-אורב" , בוודאי בחורף, כאשר לבנהּ של היונה מודגש על רקע צבעו השחור של העורב והשמים השחורים.
ברור שגדולת האל כמו בכל פיוט, באה לידי ביטוי דרך המאמין או דרך האמן, שכמו נביא- דברי האל באים ממנו, ואנו רואים זאת בטור האחרון. הצימוד המשולש - מגדל-יגדל-יתגדל כמעט משיק לתפילה האשכבה "יתגדל ויתקדש... וגו' " - ובכך ממקם את השיר היטב בתוך עולם של גלות ודאולה.
יש לראות היטב את מבנה הבית בן ארבע הצלעות והחריזה הפנימית. מבנה דומה הוא של רשב"ג בפיוטיו הנקראים "מאורות", בהם יצר בית משלוש צלעות. נעדר האקרוסטיכון האופייני לפיוט [ שירי הרשות ]- מה שמצביע על צניעות ממש גדולה.
- - - - - -
מקור הפיוט – מסורת יהודי כורדיסטאן
ביוגרפיה – ויקיואנד ;
יש לראות היטב את מבנה הבית בן ארבע הצלעות והחריזה הפנימית. מבנה דומה הוא של רשב"ג בפיוטיו הנקראים "מאורות", בהם יצר בית משלוש צלעות. נעדר האקרוסטיכון האופייני לפיוט [ שירי הרשות ]- מה שמצביע על צניעות ממש גדולה.
- - - - - -
מקור הפיוט – מסורת יהודי כורדיסטאן
ביוגרפיה – ויקיואנד ;
אורי מלמד ורינה לוין מלמד – הרבנית אסנת – ראש ישיבה
מלול, ח, בלוג הספרנים, הספריה הלאומית - הרבנית אסנת ברזאני, ראשת הישיבה במוסול
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה