לפני שאעבור לכתוב על הנושא החם, פרט קטנצ'יק ושולי - מספר הפוסט הוא פָּלִינְדְרוֹם. לא שזה יוצא דופן, שהרי כל עשרה פריטים נוצר פלינדרום, אבל...
הנושא החם שלנו הוא: ספרים ארוכים שקראתם
הספקתי לקרוא את הפוסט של מוטי, וראיתי שיש כמה ספרים ששנינו קראנו, וישנם רבים שהוא קרא ואני לא.
מהו ספר ארוך? זו שאלה חשובה. האם ארוך נמדד במספר עמודיו? אם כך מודה ומתוודה, שכיום, למעט ספרי עיון, מחקר עבי כרס אין סיכוי כמעט, שאקרא ספר שאורכו מעל 300 עמודים. אין לי סבלנות.
לדעתי, ספר ארוך הוא גם ספר שמעלה נושאים מורכבים ובכך כופה על הקורא חשיבה, לפעמים מחקר עצמאי מקביל לכתוב בספר. אבל, אני מקבל את ההגדרה הגמישה של מוטי, ומצמצם אותה מעט: ספר שאורכו מעל 400 עמודים הוא כנראה ספר ארוך.
אתחיל בהתחלה בהתחלה. הספר הארוך הראשון שקראתי בימי חיי היה התנ"ך. את כל כולו על כל 24 ספריו.
המפגש האמיתי שלי עם ספרים ארוכים היה בסדרת האסופית, אן שירלי: סדרת "האסופית" (במקור: Anne of Green Gables) מאת הסופרת הקנדית לוסי מוד מונטגומרי (L. M. Montgomery) כוללת 8 ספרים שמתארים את חייה של אן שירלי מגיל ילדות ועד לבגרות וילדיה. בהמלצת אמי. את כל כולם קראתי, בהנאה גדולה.
ואם סדרות מגדירות "אורך" של סיפורים, לא אשכח את ספרי איניד ברייטון: סדרת "החמישייה הסודית": סדרת הרפתקאות על חמישה ילדים וכלבם הפותרת תעלומות.
סדרת "השביעייה הסודית": סדרה המתמקדת בשבעה ילדים המקימים מועדון סודי ופותרים תעלומות.
זוכר את אייבנהו שהזכיר מוטי בפוסט, אך רק את השם.
קראתי גם סדרות שכתב און שריג: סדרת "דנידין הרואה ואינו נראה": סדרה פופולרית על ילד שהופך לבלתי נראה לאחר ששותה נוזל סגול שהמציא פרופסור קתרוס. דנידין משתמש ביכולתו כדי לעזור למדינת ישראל ולהילחם באויביה.סדרת "השביעייה הסודית שלנו": סדרה המתארת חבורת ילדים הפותרים תעלומות שונות.
בתיכון, דומני שספרים ארוכים היו "משאת נפש" של חבורת הקוראים [נו, טוב - זה ביה"ס ל"יורמים", היינו במגמה מובהקת של מד"ר, אז לא לקרוא, באמת??!!]
מבחינתי הארוכים היו:
אבא גוריו של באלזאק, ואז כאחוז דיבוק בכל הספרים שהוא הגדיר כחלק מ"הקומדיה האנושית" יצירה בת 90 ספרים. לא, לא קראתי את הכל. אבל אם סדרה נחשבת כ"סיפור ארוך", הרי קראתי בהחלט.
ממנו לקלאסיקה הרוסית המרחק היה קצר:
אנה קארנינה, מלחמה ושלום של טולסטוי
החטא ועונשו*, האחים קאראמזוב של דוסטוייבסקי. ואם כבר, אז תרשו לי להמליץ על וידויים מהמרתף והקוביוסטוס שלו.
לא אשכח את ימי צקלג של ס. יזהר, הקשה מנשוא לקריאה, את יוליסס של ג'יימס ג'ויס גם קשה מאוד לקריאה, בעקבות הזמן האבוד של מרסל פרוסט [התרגומים שיצאו בעברית בלבד].
באמצע שנות העשרים חזרתי אל אהבותיי הגדולות - מיתולוגיות וספרות פנטזיה ומד"ב.
קראתי בפעם השניה את תרגום המופת של שאול טשרניחובסקי ** לאיליאדה ולאודיסאה, שקורא ישראלית או בוגר מערכת החינוך הישראלית לא יצליח לקרוא כיום ללא מילון זמין, ואו אז קפצתי לעולם המפואר של ספרות פנטזיה אפית, כמו: סדרת המופת של ג'ר.ר. טולקין חבורת הטבעת או שר הטבעת, סדרת המופת של אסימוב על רובוטים בעלי AI המוסד***, וכמובן את שתי הסדרות של אמבר שכתב זיזלני: מחזור קורווין ו-מחזור מרלין. [אב ובנו]
בין לבין נפגשתי עם ארץים המופלא של לה גווין , רק שלושת החלקים הראשונים, לא ויתרתי לרגע על אנדר של אורסון סקוט קארד [אס"ק בפי מעריצים]. מודה ומתוודה שקראתי רק כמה יצירות מתוך השפע שנכתב.
ואז פגשתי את יצירת המופת, בעיניי לפחות חולית של פרנק הרברט. לא סופר עמודים של כל ספר, אבל הסדרה הזו התפתחה הרבה מעבר לספרים שכתב הרברט עצמו. אצל הרברט וממשיכיו, הרובוטים הם אויב האנושות והם כופים על האנושות קפיצה אבולוציונית מרשימה. עם זאת, גם בספר האחרון של הסדרה, כשמתברר מי הוא "קפיצת הדרך" האמיתי, הרובוט הכי אנושי שנוצר מעתיק תודעתו לתוך תודעת "קפיצת הדרך". [הומאז' לדניל של הרברט? לך תדע]
אינני יכול להתעלם מספרות מחקרית שקראתי כמו: הסיפורת העברית 1880 - 1980, 5 כרכים גדולים שכתב גרשון שקד על התפתחות הפרוזה האומנותית בישראל. מפעל מופת, שמעטים דומים לו.
לא אשכח את כרכי דובנוב על ההיסטוריה, דברי ימי עולם, ובוודאי לא אשכח את החיבור ההיסטורי המופלא של שלום "מצווה הבאה בעבירה"
אני רוצה לסכם בשניים, ארוכים, קשים לקריאה, אבל הרווח מקריאתם גדול מאוד:
עמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
עדי אופיר , לשון לרע
- - - -
* תיאטרון הגשר מעלה עיבוד מבריק של הרומן הקשה הזה. צפינו בה אתמול. הצגת תיאטרון ברמה אחרת לגמרי ממה שאנחנו רגילים לקבל מהתיאטראות המוסדיים הרציניים. החטא ועונשו
** פרס שאול טשרניחובסקי לתרגום מופת מוענק מדי שנה
*** סדרת המוסד של אסימוב איננה הראשונה שעוסקת ברובוט בעל תבונה אנושית [כולנו הרי מכירים את "הגולם מפראג" או את גלתיאה מהמיתוס היווני], ההבדל המהותי, שה-ב"מ בסופו של דבר מצילה את המין האנושי, ורוצה להפוך לאנושית בעצמה!
.png)
